איגמה ניהול ומסחר בע"מ נ' זקרי

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטתה של כב' רשמת לשכת ההוצאה לפועל בעכו, הגב' בולוס-עואד, מיום 11.3.12, אשר דחתה את בקשתה של המבקשת להורות ל- "בנק לאומי למשכנתאות" (להלן: "הבנק") להמציא למבקשת פרטי נכס הרשום ע"ש המשיב, וזאת מן הטעם שאין לרשם ההוצאה לפועל סמכות לחייב את הבנק במסירת מידע באשר לפרטי נכס ע"ש החייב כאשר הבנק אינו מחזיק בנכס.

רקע:

המבקשת הינה הזוכה בתיק הוצל"פ המתנהל כנגד המשיב בלשכת ההוצאה לפועל בעכו.

בקשת המבקשת לקבלת צו למסירה והעברת מידע מביטוח לאומי, התקבלה על ידי הרשמת בולוס-עואד לאחר שקבעה כי התמלאו התנאים המצטברים המפורטים בסעיף 7ב(א2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"). כאן יצוין כי החלטות קודמות בתיק ההוצל"פ כנגד המשיב, בבקשות למסירת מידע, התקבלו בימים 6.1.10 ו- 7.9.09 על ידי כב' הרשם (בדימוס) מוהנד חלאילה שטיפל קודם לכן בתיק.

לאחר שקיבלה המבקשת מידע מרשם המשכונות, לפיו למשיב זכויות חוזיות הנוגעות לנכס מקרקעין שפרטיו לא צוינו מפורשות ברישומי רשם המשכונות, וכי זכויות אלה שועבדו לטובת הבנק, והואיל והבנק התנה העברת מידע בצו מרשם ההוצל"פ, הגישה המבקשת ביום 26.2.12 לתיק ההוצל"פ בקשה להורות לבנק להמציא את פרטי הנכס ע"ש המשיב.

ביום 11.3.12 ניתנה החלטת הרשמת בולוס-עואד, לפיה:

"בפניי בקשה מטעם הזוכה להורות לבנק לאומי למשכנתאות להמציא פרטי נכס על שם החייב.

לאחר עיון בבקשה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

אין בסמכותי לחייב את צד ג' שהינו הבנק הממשכן במסירת מידע כלשהו באשר לפרטי נכס מסויים על שם החייב, כאשר הבנק אינו מחזיק באותו נכס.

על הזוכה לפעול בהתאם לדרכים הנתונות לו בחוק, לרבות בדרך של בקשה לצפיה במידע אצל רשם המקרקעין או רשם המשכונות." (ההדגשות אינן במקור, ע.א.)

החלטה זו עומדת ביסוד בקשת רשות הערעור שבפניי.

טענות המבקשת:

המבקשת טוענת כי החלטת הרשמת מיום 11.3.12 הינה פועל יוצא של טעות משפטית ואינה נסמכת על דיני ההוצל"פ הקובעים את סמכותו של רשם ההוצל"פ להיעתר לבקשה למסירת מידע מצד ג' על חייב שהינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו (סעיפים 7ב(א2) ו- 3א(ב) לחוק ההוצאה לפועל).

המבקשת טוענת כי מתקיימים התנאים המצטברים המנויים בסעיף 7ב(א2) לחוק ההוצל"פ בהתקיימם רשאית הייתה הרשמת להיעתר לבקשה למסירת מידע: ראשית, המידע המבוקש הוא מתאגיד בנקאי, בהתאם לסעיף 17 בטור א' לתוספת השנייה לחוק ההוצל"פ, בנוגע לזכויותיו של חייב והלוואות שקיבל מהתאגיד הבנקאי שבתמורה אליהן שועבדו לתאגיד הבנקאי זכויות החייב בנכס מקרקעין שעלול להיות ממומש על ידי התאגיד הבנקאי ולהותיר יתרה כלשהי לפירעון יתר החובות; שנית, המשיב חתם על כתב ויתור סודיות בהתאם להחלטת הרשם (בדימוס) חלאילה מיום 7.9.09; שלישית, החייב הוכרז הלכה למעשה כמשתמט מתשלום חובותיו בהחלטה קודמת של הרשמת בולוס-עואד בבקשת המבקשת לקבלת מידע; רביעית, חלפו 45 יום ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, כפי שנקבע בהחלטתה של הרשמת לעיל.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי באיזון האינטרסים שבין הצדדים יש להעתר לבקשה, בשים לב לכך שממילא מסירת הפרטים על ידי הבנק לא תפגע בזכויות הבנק, לאור דין הקדימה שיש לבעל שעבוד על עיקול שהוטל במועד מאוחר יותר.

עוד טוענת המבקשת כי היעתרות לבקשה עולה בקנה אחד עם תכלית התיקון של חוק ההוצל"פ: מתן מידע מקיף לזוכה אודות נכסיו של החייב, בפרט היכן שאלה אינם גלויים במרשמי המקרקעין ו/או המשכונות וכיו"ב.

טענתה האחרונה של המבקשת הינה כי הסיפא של החלטת הרשמת, לפיה על המבקשת לפעול לקבלת צפייה במידע מרשם המקרקעין או מרשם המשכונות, חוטאת להשתלשלות נקיטת ההליכים בתיק ההוצל"פ שנבעו מהעדר פרטים מלאים ברשם המשכונות אודות זכויותיו החוזיות של החייב.

דיון והכרעה:

החלטתי ליתן למבקשת רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור, וזאת לאחר שלא הוגשה לתיק תגובת המשיב חרף אישור מסירה כדין שהומצא לתיק ביום 23.4.2012.